Bava Kamma 30

Kapitel 30

א המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו

1 [Sagt jemand:] mein Ochs hat jenen getötet, oder: den Ochsen von jenem, so muß er trotz des freiwilligen Geständnisses bezahlen.

ב מאי לאו בתם

2 Dies gilt wohl von einem nicht verwarnten!? — Nein, von einem verwarnten. —

ג לא במועד אבל תם מאי הכי נמי דאין משלם על פי עצמו אי הכי אדתני סיפא המית שורי את עבדו של פלוני אין משלם על פי עצמו לפלוג וליתני בדידיה

3 Weshalb lehrt er demnach, wenn man für einen nicht verwarnten bei einem freiwilligen Geständnisse nichts zu bezahlen braucht, im Schlußsatze [daß, wenn er sagt:] mein Ochs hat den Sklaven von jenem getötet, er wegen des freiwilligen Geständnisses nichts zu bezahlen brauche, er sollte doch beim ersten Falle selbst einen Unterschied machen:

ד בד"א במועד אבל בתם אינו משלם על פי עצמו

4 dies gilt nur von einem verwarnten, für einen nicht verwarnten aber braucht man bei einem freiwilligen Geständnisse nichts zu bezahlen!? —

ה כולה במועד קמיירי

5 Das ganze spricht von einem verwarnten. —

ו תא שמע זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו מאי לאו הא פחות ממה שהזיק משלם

6 Komm und höre: Die Regel hierbei ist: wer mehr bezahlt als wie er Schaden angerichtet hat, braucht bei einem freiwilligen Geständnisse nichts zu bezahlen. Wenn aber weniger, so muß er wohl bezahlen!?

ז לא הא כמה שהזיק משלם

7 Nein, wenn soviel, wie er Schaden angerichtet hat, muß er wohl bezahlen. —

ח אבל פחות מאי הכי נמי דלא משלם אי הכי אדתני זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו ליתני זה הכלל כל שאינו משלם כמה שהזיק דמשמע פחות ומשמע יותר תיובתא

8 Wenn aber weniger, so braucht er nichts zu bezahlen: wieso heißt es demnach: die Regel hierbei ist: wer mehr bezahlen muß als wie er Schaden angerichtet hat, braucht bei einem freiwilligen Geständnisse nichts zu bezahlen, es sollte ja heißen: die Regel hierbei ist: wer nicht soviel bezahlt, wie er Schaden angerichtet hat, worunter sowohl weniger als auch mehr zu verstehen sein würde!? — Eine Widerlegung.

ט והלכתא פלגא נזקא קנסא

9 Die Halakha ist: der halbe Schadenersatz ist eine Buße. —

י תיובתא והלכתא

10 Die Halakha, wo dies widerlegt wurde!? —

יא אין טעמא מאי הויא תיובתא משום דלא קתני כמו שהזיק

11 Freilich; widerlegt wurde dies nur deshalb, weil es nicht heißt: wie er Schaden angerichtet hat,

יב לא פסיקא ליה כיון דאיכא חצי נזק צרורות דהלכתא גמירא לה דממונא הוא משום הכי לא קתני

12 dies wäre aber nicht stichhaltig, denn vom halben Schadenersatz für einen Schaden durch Geröll haben wir eine überlieferte Lehre, daß dieser eine Geldzahlung sei. Deshalb lehrt er nicht demgemäß.

יג והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא האי כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכלה תרנגולא משונה הוא ולא מגבינן בבבל

13 Da du nun ausgeführt hast, der halbe Schadenersatz sei eine Buße, so kann, wenn ein Hund ein Lamm oder eine Katze ein Huhn gefressen hat, da dies ungewöhnlich ist, in Babylonien dafür [keine Entschädigung] eingefordert werden.

יד והני מילי ברברבי אבל בזוטרי אורחיה הוא

14 Dies gilt jedoch nur von großen, bei kleinen aber ist dies gewöhnlich.

טו ואי תפס לא מפקינן מיניה

15 Hat [der Geschädigte] etwas eingehascht, so wird es ihm nicht abgenommen.

טז ואי אמר קבעו לי זימנא דאזלינא לארעא דישראל קבעינן ליה ואי לא אזיל משמתינן ליה

16 Wenn [der Geschädigte] die Festsetzung einer Frist für eine Klage in Palästina verlangt, so wird ihm eine solche festgesetzt, und wenn [der Schädiger] nicht hingeht, tue man ihn in den Bann.

יז ובין כך ובין כך משמתינן ליה עד דמסלק הזיקא

17 Auf jeden Fall tue man ihn in den Bann, bis er das schädigende Tier abgeschafft hat.

יח מדרבי נתן דתניא רבי נתן אומר מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו ת"ל (דברים כב, ח) לא תשים דמים בביתך

18 Dies wegen einer Lehre R. Nathans, denn es wird gelehrt: R. Nathan sagte: Woher, daß man in seinem Hause keinen bösen Hund halten und keine schadhafte Leiter stehen lassen dürfe? Es heißt: du sollst nicht Blutschuld auf dein Haus laden.

יט <big>מתני׳</big> חמשה תמין וחמשה מועדין

19 ES GIBT FÜNF FÄLLE DES NICHTVERWARNTSEINSUND FÜNF FÄLLE DES VERWARNTSEINS.

כ הבהמה אינה מועדת לא ליגח ולא ליגוף ולא לשוך ולא לרבוץ ולא לבעוט

20 EIN VIEH GILT ALS NIGHT VERWARNT HINSICHTLICH DES STOSSENS, DES ANRENNENS, DES BEISSENS, DES SIGHNIEDERLEGENS UND DES AUSSCHLAGENS.

כא השן מועדת לאכול את הראוי לה הרגל מועדת לשבור בדרך הילוכה ושור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם

21 BEI DER ZAHNSCHÄDIGUNG GILT ES ALS VERWARNT HINSICHTLICH DES FRESSENS VON FÜR DIESES GEEIGNETEN SACHEN; BEI DER FUSSCHÄDIGUNG GILT ES ALS VERWARNT HINSICHTLICH DES ZERBRECHENS IM GEHEN; DER VERWARNTE OCHS, DER OCHS DES SCHÄDIGERS IM GEBIETE DES GESCHÄDIGTEN UND DER MENSCH.

כב הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין והנחש מועד לעולם

22 EIN WOLF, EIN LÖWE, EIN BÄR, EIN LEOPARD, EIN PANTHER UND EINE SCHLANGE GELTEN ALS VERWARNT. R. ELEA͑ZAR SAGT, SIND SIE GEZÄHMT, SO GELTEN SIE NICHT ALS VERWARNT; EINE SCHLANGE ABER GILT STETS ALS VERWARNT.

כג <big>גמ׳</big> מדקתני השן מועדת לאכול מכלל דבחצר הניזק עסקינן וקתני בהמה אינה מועדת לשלם כוליה אבל חצי נזק משלמת

23 GEMARA. Wenn er lehrt, bei der Zahnschädigung gelte es als verwarnt, so spricht er wohl vom Gebiete des Geschädigten, und er lehrt, das Vieh gelte nicht als verwarnt, man braucht nämlich nicht den ganzen Schaden zu ersetzen, sondern nur die Hälfte,

כד מני רבנן היא דאמרי משונה קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם

24 also nach den Rabbanan, welche sagen, für die Hornschädigung im Gebiete des Geschädigten sei nur die Hälfte des Schadens zu ersetzen.

כה אימא סיפא שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם אתאן לרבי טרפון דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם הוא דמשלם

25 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: der verwarnte Ochs, der Ochs des Schädigers im Gebiete des Geschädigten und der Mensch; also nach R. Tryphon, welcher sagt, für die Hornschädigung im Gebiete des Geschädigten sei der ganze Schaden zu ersetzen.

כו רישא רבנן וסיפא רבי טרפון

26 Der Anfangsatz nach den Rabbanan und der Schlußsatz nach R. Tryphon!? —

כז אין דהאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתני' ותא אבתראי רישא רבנן וסיפא רבי טרפון

27 Allerdings; so sagte auch Šemuél zu R. Jehuda: Scharfsinniger, lasse die Mišna und folge mir; der Anfangsatz nach den Rabbanan und der Schlußsatz nach R. Tryphon.

כח רבי אלעזר משמיה דרב אמר

28 R. Elea͑zar im Namen Rabhs erklärte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel